הדק של Buffer

הרגע שבו הדק נמצא

סוף 2011. שני מייסדים, מוצר אחד קטן שמתזמן פוסטים לטוויטר, ועשרות אלפי משתמשים שהגיעו בלי תקציב שיווק. החברה כבר מכניסה כסף, לא הרבה, אבל כל חודש יותר.

הם מגייסים סיבוב אנג'לים קטן, ו-Buffer עצמם פרסמו את הדק אחר כך כדי שאחרים ילמדו ממנו.

המשפט שהמשקיע זוכר

שקף הטראקשן. מספר משתמשים, קצב הכנסות שנתי, וגרף שעולה. זה כל מה שהמשקיע לקח מהפגישה.

מה עובד בסיפור

הדק מתחיל ממה שיש, לא ממה שיהיה. כשיש מספרים אמיתיים, הם באים ראשונים, והסיפור נבנה סביבם.

המוצר מוסבר במשפט אחד. אין שקף "חזון" ואין שקף "למה עכשיו". 13 שקפים, ואפשר לעבור עליהם בשלוש דקות.

שקף אבני הדרך קושר את הכסף למטרות: כמה משתמשים וכמה הכנסה עד תאריך מסוים. המשקיע יודע בדיוק מה הוא קונה.

מה פחות עובד

שקף התחרות מונה את Hootsuite ו-TweetDeck אבל לא אומר למה מישהו יעבור מהם ל-Buffer.

שקף גודל השוק גנרי, מהסוג שמופיע בכל דק של אותה תקופה. הוא לא מזיק, אבל הוא גם לא מוסיף.

שיעור אחד לדק שלכם

אם יש לכם מספרים, תפתחו בהם. דק מכוער עם טראקשן אמיתי מנצח דק יפה עם תחזיות. ואם עוד אין מספרים, תגייסו את הדק הזה רק אחרי שיש.