המנכ"ל ביקש תבנית למצגות מכירה. לא מצגת אחת אלא בסיס שהוא משנה בעצמו לפני כל פגישה.
02 / האתגר
לבנות הכול מחדש לפני כל פגישה.
הוא מוכר אירועים בעצמו, פגישה אחרי פגישה, ואם בונים את המצגת כמצגת אחת, הוא בונה את הכול מחדש בכל פעם, כולל את החלק שלא השתנה.
03 / התובנה
חצי מהמצגת לא משתנה אף פעם.
כשמסתכלים על המצגות שלו רואים שהן מתחלקות לשניים. חצי מהתוכן זהה תמיד: מי הם אלדן, מה הם עושים, הצוות, איך הם עובדים. החצי השני מתחלף לגמרי מפגישה לפגישה: הלקוח, הקונספט, הלוקיישנים, האמנים, לוח הזמנים.
04 / האתגר שבתוך האתגר
החלפת תוכן בלי מעצב, ובלי לשבור כלום.
מי שממלא את התבנית הוא המנכ"ל, לא מעצב. כל שינוי טקסט או תמונה היה צריך לעבוד בלי שהפריסה מתפרקת.
05 / הפתרון
חצי קבוע, חצי מתחלף.
לפצל את המצגת לחצי קבוע וחצי מתחלף, ולעצב את החצי המתחלף כך שאפשר להחליף בו תוכן בלי לשבור אותו וגם בלי מעצב.
06 / ההחלטות
תבנית שבנויה סביב התפר.
החצי שלא זז
תחומי ההתמחות, הצוות ותפיסת ההפעלה. החלק הזה נכנס לכל פגישה כמו שהוא, וזה החלק שכבר לא צריך לבנות מחדש.
"ועכשיו... לחלק שלכם"
שקף אחד שמסמן את התפר. עד אליו המצגת מדברת על אלדן, ואחריו היא מדברת על הלקוח שיושב מול המסך. גם המנכ"ל יודע בדיוק מאיפה הוא מתחיל למלא.
פריסות לכל מה שפגישה דורשת
לוקיישנים עם תאריכי פנוי, אפשרויות עיצוב, ליין-אפ אמנים, לוח זמנים לפי שעות, גלריות, עם כמה אפשרויות לכל סוג שקף. לכל דבר שעולה בפגישה יש כבר שקף מוכן.
נמסרה עם הדרכה קצרה
מבנה נעול וסגנונות מוגדרים מראש, כדי שהחלפת טקסט ותמונות לא תפרק את הפריסה. ועם זה סרטון Loom קצר: איפה לערוך ואיפה לא לגעת.
07 / התוצאה
כל פגישה מתחילה ממשהו גמור.
המנכ"ל נכנס לפגישות עם מצגת שכבר נראית גמורה, וממלא רק את מה שרלוונטי ללקוח שמולו.
08 / המסקנה
תבנית טובה יודעת מה לא צריך לגעת בו.
הערך של תבנית הוא לא בשקפים היפים אלא בהחלטה מה קבוע ומה מתחלף. ברגע שהתפר ברור, כל פגישה מתחילה מאמצע הדרך.