ההחלטה
לפצל את המצגת לחצי קבוע וחצי מתחלף, ולעצב את החצי המתחלף כך שאפשר להחליף בו תוכן בלי לשבור אותו וגם בלי מעצב.
הבריף
המנכ"ל ביקש תבנית למצגות מכירה. לא מצגת אחת, אלא בסיס שהוא ממלא בעצמו לפני כל פגישה.
מה שראיתי
הוא מוכר אירועים בעצמו, פגישה אחרי פגישה, וכשמסתכלים על המצגות שלו רואים שהן מתחלקות לשניים. חצי מהתוכן זהה תמיד: מי אלדן, מה הם עושים, הצוות, איך הם עובדים. החצי השני מתחלף לגמרי מפגישה לפגישה: הלקוח, הקונספט, הלוקיישנים, האמנים, לוח הזמנים.
אם בונים את זה כמצגת אחת, הוא בונה את הכול מחדש בכל פעם, כולל את החצי שלא השתנה.
איך זה עובד
החצי שלא זז
מי אלדן, תחומי ההתמחות, הצוות ותפיסת ההפעלה. החלק הזה נכנס לכל פגישה כמו שהוא, וזה בדיוק החלק שכבר לא צריך לבנות מחדש.
"ועכשיו... לחלק שלכם"
שקף אחד שמסמן את התפר. עד אליו המצגת מדברת על אלדן, ואחריו היא מדברת על הלקוח שיושב מול המסך. גם המנכ"ל יודע בדיוק מאיפה הוא מתחיל למלא.
פריסה לכל מה שפגישה דורשת
לוקיישנים עם תאריכי פנוי, אפשרויות עיצוב, ליין-אפ אמנים, לוח זמנים לפי שעות, גלריות. לכל דבר שעולה בפגישה יש כבר שקף מוכן.
נמסרה עם הדרכה
מבנה נעול וסגנונות מוגדרים מראש, כדי שהחלפת טקסט ותמונות לא תפרק את הפריסה. ועם זה סרטון Loom קצר: איפה לערוך ואיפה לא לגעת.
מה יצא
המנכ"ל נכנס לפגישות עם מצגת שכבר נראית גמורה, וממלא רק את מה שרלוונטי ללקוח שמולו.